תרבות ופנאי

 

  

 

 

שישי בשוק זה לא רק קניות אוכל לכל השבוע, אלא גם ראלי של עגלות מתנגשות, ריחות תבלינים שמכים באף ותבשילים על פתיליות שמעוררים את התאבון. הבחירות לא קלות: כעכים גדולים או קטנים, שזופים או שרופים? חלבה בטעם פיסטוק, או בטעם שוקולד, או אולי בטעם קפה? פטריות מיפן או מאירופה?  לקנות עשבים מהעיראקי או מהבוכרי? יש המעדיפים ללגום את קפה הבוקר ב"אמיל" ויש כאלה הנשבעים לעשות זאת ב"הכל לאופה וגם קפה". יש המכרסמים מעדנים ב"צדקיהו", ויש ההולכים לפי המסורת לגלגל קובות ב"מורדוך" או לנגב חומוס ב"עזורה" או לאכול את האורז עם השעועית של "רחמו". ויש החוזרים לצפות במופעים הקטנים, ושבים לשוטט בימי השבוע הפחות עמוסים, לקשור שיחות ולהישיר מבט לעיניים הבוחנות של הקלפנים המנוסים שבחמארות שבקצה השוק.  

 

 

 

 

 

 חומות ירושלים העותמאניות הן פתח לעולם הצבעים והריחות של המזרח התיכון. ברוח אויינטליסטית ובינלאומית נמכרות שרשראות בוהו-שיק ושמלות ברוח הסבנטיז. חרוזים צבעוניים על פסל של ישו, בדים דמשקאים וחולצות לתיירים, ממתקים משכם ופולמצרי, סנדלי עור תנ"כיות ונעלי עקבים בוהקות. צלייניות עטופות מטפחות שיפון מעל שמלות קצרות נושאות צלב עץ ענק על גבן בעודן מפלרטטות עם צעירים, סטודנטים כל העולם מקלידים במרץ בקפה-אינטרנט, והעיר עוטפת את כולם באוויר הרב-תרבותי, מקיימת צומת אינסופי בין הצעיר לישן, החילוני לדתי, המקומי והזר, תמיד מיוחד ותמיד חדש. מעבר לטיולים הסטוריים על החומות, במנהרות, בסמטאות- יש גם המון אוכלים טעימים, אם במסעדת החומוס לינא האגדית, או שטרודל תפוחי העץ האלמותי באכסנייה האוסטרית.